The Destruction of the Temple of Jerusalem by Francesco Hayez, credit Jaci XIII CC
היום, י”ז בתמוז לפני 1954 שנים, פסקו הקורבנות בבית המקדש. צבא רומאי חנה מול חומות ירושלים ועמד להחריב תוך זמן קצר את בית המקדש השני, זה שחז”ל אמרו עליו ”מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו”. למה קרה האסון? לא בגלל שנאת חינם ולא בגלל שורפי אסמים.
ארבע שנים לפני כן מצב היהודים לא היה אידיאלי. הנציב הרומאי התעלל ביהודים והיו חיכוכים עם הגויים המקומיים. אבל היהודים חיו את חייהם, עלו לרגל לירושלים בחגים והקריבו קורבנות. היו כמובן אנשים שלא רצו שהמצב הזה יימשך. בשולי החברה היו קבוצות של קיצונים מהפכנים שחשבו שמלחמה ברומאים תשפר את מצבם. אבל רוב העם הבין את המציאות וידע שמלחמה בצבא הכי חזק בעולם תוכל להסתיים בתוצאה אחת בלבד. במשך עשרות שנות השלטון הרומאי היהודים שמרו על השקט והקפידו לא לאפשר לקיצונים להלהיט את הרוחות.
ואז הגיעה שנת 66 והנציב הרומאי, כנראה כדי להסיח את הדעת מהשחיתות שלו, התחיל לעורר מהומות. בהתחלה רוב העם לא נענה לפרובוקציות של הנציב אבל הקיצונים הבינו שזה הרגע שלהם. בעוד הנציב הורג ביהודים הם הבטיחו נקמה ושחרור מהשלטון האכזרי. הם עשו כל מה שיכלו כדי לגרור את שאר העם למלחמה, והם הצליחו.
מה הם רצו שיקרה? כנראה שיהיה מלך יהודי ומדינת הלכה. האם הם רצו בשריפת בית המקדש? ברור שלא, הם רצו ב”חירות ציון” כפי שהטביעו במטבעותיהם. אבל כל אדם סביר עם אינטילגנציה מינימלית היה יכול להגיד להם מראש מה תהיה התוצאה. אז למה הם עשו את זה? אולי כי הם היו מנותקים מהמציאות והאמינו שהאל ילחם לצידם, אולי כי הם לא חשבו קדימה ואולי סתם כי היו מטומטמים.
רוב העם כאמור היה נגד הקיצונים, וגם ניסה לעצור אותם בכמה הזדמנויות. אבל הקיצונים היו נחושים יותר ואכזרים יותר, וצריך לומר שכנראה הייתה סימפטיה מסוימת מצד העם למטרותיהם, למרות שלא היו מציאותיות. אז למרות שהקיצונים היו מיעוט, הרוב לא הצליח לכפות את דעתו. בשנת 68 חנן בן-חנן, שהיה כהן גדול, נאם אל העם ואמר:
“למה אוסיף לחיות בקרב עם אשר חושיו קהה אל מול אסונותיו, ורצונו להיאבק בסבלותיו אבד לו? כאשר שודדים אתכם – אתם נכנעים, כאשר מכים אתכם – אתם שותקים…אך מדוע אגנה את העריצים? האם לא אתם טיפחתם אותם באורך רוחכם? … הלוא בשתיקתכם אפשרתם להם להתרבות, ובשעה שהצטיידו בנשק הבאתם במו ידיכם, בחוסר המעש שלכם, לכך שנשק זה יפנה נגדכם.”
לאחר הנאום המתונים הסתערו על הקיצונים ודחקו אותם אל החצר הפנימית של המקדש. לשם כבר לא העזו המתונים להיכנס, כי לא היו טהורים מספיק. לקיצונים שיקולים כאלו כמובן לא הפריעו. כשהנדנדה התהפכה הקיצונים התפרצו החוצה וטבחו במתונים. זו הייתה ההזדמנות האחרונה להיחלץ מהשמדה.
שנתיים לאחר מכן הופיע הצבא הרומאי. כמעט אלפיים שנים חלפו עד שהיהודים הקימו לעצמם בית נוסף.