כסף, כוח, כבוד וגם דם – ההיסטוריה של יהודה

בשנת 66 יהודה הייתה ביתם של מספר עמים וקבוצות ששנאו אחת את השניה שנאה יוקדת. על הסיר המבעבע הזה פיקח איש מושחת ורשע, גסיוס פלורוס.

מדרום לירושלים גרו האדומים, שגוירו בכוח על ידי המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס כשתי מאות קודם לכן. השומרונים גרו בחבל ארץ שהפריד את ירושלים מהגליל. קצה שטחם המערבי היה רצועת החוף שהשתרעה מהרצליה של ימינו ועד קיסריה, והקצה המזרחי היה נהר הירדן. בנוסף, חיו ביהודה גויים רבים בקהילות שהיו פזורות בכל יהודה, למשל בקיסריה, בעכו או בברית הערים שנקראה דקפוליס, עשר הערים שאחת מהן הייתה בית שאן. והיו כמובן היהודים שהתגוררו בירושלים וסביבתה, בגליל ובעבר הירדן. היהודים התחלקו למספר קבוצות. בתחום הרוחני היו הפרושים, הצדוקים, האיסיים ותלמידי ה”פילוסופיה הרביעית”, שלכל אחת מהן הייתה פרשנות שונה על הדת היהודית. חלוקות נוספות היו על בסיס מעמדי. רוב העם השתייך למעמדות הנמוכים, אבל כמה ממשפחות הכהנים מינפו את תפקידיהן במקדש כדי לצבור כסף, כוח וכבוד. המאבקים בין משפחות האליטות גלשו לעיתים קרובות לאלימות וכל משפחה העסיקה בריונים כדי להילחם על מעמדה ולאכוף את סמכותה על פשוטי העם. מובן שגישה זו לא קנתה למשפחות הכהונה רצון טוב, כפי שאפשר לראות מהציטוט הבא מהתלמוד הבבלי:

אוי לי מבית ביתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.

בתחרות בין משפחות הכהונה הפרס הגדול ביותר היה משרת הכהונה הגדולה. המלך אגריפס השני, צאצא של המלך הורדוס שמלך על שטח מצפון ליהודה, הוסמך על ידי הרומאים למנות את מי שרצה לתפקיד. לאגריפס היה רק מבחן אחד ואובייקטיבי לחלוטין למי ראוי להיות הכהן הגדול והמתווך בין קהילת היהודים הקדושה לאלוהים. הציון ניתן לפי כמה שילמה משפחת המועמד לאגריפס. הסידור הזה כל כך מצא חן בעיני אגריפס שהוא דאג להחליף את הכהן הגדול לעיתים קרובות וכך סידר לעצמו הכנסה קבועה ומכובדת.

השלטון הרומאי יוצג על ידי המושל, פלורוס. באימפריה הרומאית היה נהוג שמושל פרובינציה שודד ככל יכולתו את הנתינים ובתחום זה פלורוס היווה דוגמא ומופת לעמיתיו. כאמור, הוא היה איש שקרן ותאב בצע שהגיע למשרתו אך ורק בגלל קשריו עם אשת הקיסר נירון (זו שנרצחה בפוסט הקודם). השגיו בתחום סחיטת כספי מיסים מהאוכלוסיה הגבירו את המתחים הקשים ממילא בפרובינציה.

בפוסט הבא נראה איך פלורוס ניסה לעורר מלחמה כדי להתחמק מהליכים משפטיים נגדו.

מפת פרובינצית יהודה Andrew c, CC BY 3.0


Posted

in

by

Tags:

Comments

תגובה אחת על “כסף, כוח, כבוד וגם דם – ההיסטוריה של יהודה”

  1. […] החליטו תושבי פרובינצית יהודה למרוד באימפריה. בפוסט הבא נראה מה היה הרקע למרידה ומדוע החליטו היהודים להמר על […]

Share via
Copy link